כמה מס משלמים על קריפטו?
החישוב המלא עם דוגמאות

אדם פרטי משלם 25% מס רווח הון על הרווח בלבד - ההפרש בין מחיר המכירה למחיר הקנייה, בניכוי עמלות. אם קניתם ביטקוין ב-100,000 שקל ומכרתם ב-150,000 שקל, המס הוא 25% מ-50,000 השקלים של הרווח = 12,500 שקל. בעלי הכנסות גבוהות מאוד עשויים לשלם גם מס יסף של 3% נוספים.

רק על הרווח הממומש. מכירה של קריפטו ב-200,000 שקל שנקנה ב-180,000 שקל ממוסה על 20,000 שקל בלבד (מס של 5,000 שקל), לא על 200,000. וכל עוד לא מכרתם - אין מס בכלל, גם אם התיק הוכפל.

מס יסף הוא תוספת של 3% שחלה כשההכנסה החייבת הכוללת (כולל רווחי הון) עוברת סף שנתי של כ-720 אלף שקל. סוחר שמימש רווח קריפטו גדול בשנה אחת יכול לגלוש מעל הסף ולשלם בפועל 28% על חלק מהרווח. זה שיקול אמיתי בתכנון עיתוי המימוש.

כן. רשות המסים רואה בכל המרה בין מטבעות מכירה של המטבע הראשון - גם אם לא נגעתם בשקלים. המרת BTC ל-USDT היא אירוע מס על הרווח שנצבר ב-BTC עד רגע ההמרה. זו הטעות הנפוצה ביותר של סוחרי קריפטו בישראל.

לפי שיטת FIFO: המטבעות שנקנו ראשונים נחשבים כנמכרים ראשונים. קניתם 1 ביטקוין ב-80,000 שקל ועוד 1 ב-120,000 שקל, ומכרתם 1 - העלות המוכרת היא 80,000 (הרכישה הראשונה). תוכנות כמו Koinly מחשבות את זה אוטומטית על כל ההיסטוריה.

הפסד ממומש הוא נכס מס: אפשר לקזז אותו מרווחי הון אחרים באותה שנה (כולל ממניות) ולגרור אותו לשנים הבאות. מי שמימש הפסד ולא דיווח - ויתר על החזר מס עתידי. הרחבנו על זה במדריך קיזוז הפסדי קריפטו.

לא. כל המטבעות הדיגיטליים מסווגים כ"נכס" ולכן חלים עליהם אותם כללים: 25% מס רווח הון ליחיד על הרווח הממומש. ההבדלים מתחילים רק בהכנסות מיוחדות - סטייקינג, כרייה ואירדרופים - שעשויות להיות ממוסות כהכנסה רגילה בשיעור גבוה יותר.