הגדרה
שנאת הפסד היא הטיה פסיכולוגית שבה כאב ההפסד חזק בערך פי שניים מההנאה מרווח זהה. בגללה סוחרים מחזיקים פוזיציות מופסדות זמן רב מדי וממהרים לממש רווחים קטנים.
הסבר מורחב
המושג נטבע במסגרת תורת הערך (Prospect Theory) של דניאל כהנמן ועמוס טברסקי, ומחקרים בכלכלה התנהגותית מצאו שהפסד 'כואב' בערך פי שניים מרווח מקביל. במסחר זה מתבטא בסירוב לסגור עסקה מופסדת, כי סגירה הופכת הפסד 'על הנייר' להפסד סופי שאי אפשר להכחיש. הצד השני של אותה הטיה: מימוש רווחים מהיר וקטן מדי מתוך פחד לאבד אותם - דפוס שמוכר כאפקט הדיספוזיציה. כך נוצר המתכון ההפוך מהנדרש: הפסדים גדולים ורווחים קטנים. ההתמודדות המקובלת היא סטופ לוס שנקבע לפני הכניסה וגודל פוזיציה קבוע, שמוציאים את ההחלטה מהרגע הרגשי.
דוגמה מעשית
נניח שסוחר קנה מניה ב-100 שקל וקבע מראש סטופ ב-95. המחיר יורד ל-95, אבל במקום לצאת הוא 'מזיז' את הסטופ ל-90 כדי לא להפוך את ההפסד לסופי. המניה ממשיכה ל-82, וההפסד תפח מ-5% מתוכננים ל-18% - רק כי הכאב של הפסד קטן גבר על התוכנית.