בתחילת 2024 הציעה קרן Uniswap לקהילה לשנות את מודל ההכנסות של הפרוטוקול: להפעיל את "מתג העמלות" ולחלק חלק מהעמלות למחזיקי UNI שנועלים ומאצילים את הטוקנים שלהם. ההצעה עברה לדיון ולהצבעה, ומי שמסתכל על פירוט ההצבעות בפרוטוקולים כאלה מגלה מהר שההכרעה נמצאת בפועל בידי קומץ ארנקים ונציגים גדולים. זה הסיפור של טוקני ממשל - Governance Tokens - המנגנון שאמור להפוך פרוטוקולי קריפטו לדמוקרטיים, אבל שבפועל מעלה שאלות מהותיות על מי באמת מחליט מה.
תשובה מהירה
Governance Token הוא טוקן דיגיטלי שמעניק למחזיק שלו זכות הצבעה על החלטות בפרוטוקול קריפטו מבוזר. כל טוקן מייצג קול אחד, וההצבעות קובעות שינויים בעמלות, הקצאת תקציבים, שדרוגי קוד ומדיניות הפרוטוקול. בפועל, מרבית כוח ההצבעה מרוכז בידי מחזיקים גדולים וקרנות הון סיכון.
איך Governance Token עובד ולמה הוא נוצר
הרעיון מאחורי טוקני ממשל צמח מתוך שאלה פשוטה: אם פרוטוקול DeFi לא שייך לחברה מסוימת, מי מקבל את ההחלטות? בעולם הפיננסים המסורתי, בעלי מניות מצביעים באסיפות כלליות. ב-DeFi, מחזיקי טוקני ממשל ממלאים תפקיד דומה, אבל עם הבדלים מהותיים.
כל Governance Token מייצג קול אחד. מי שמחזיק 1,000 טוקנים מקבל 1,000 קולות, ומי שמחזיק 10 מיליון - מקבל 10 מיליון. המודל הזה נקרא token-weighted voting, והוא הנפוץ ביותר. יש מודלים אלטרנטיביים כמו quadratic voting, שבו העלות השולית של כל קול נוסף עולה, אבל הם עדיין נדירים יחסית.
ב-2020, Compound היה מהפרוטוקולים הראשונים שהשיק טוקן ממשל - COMP. הוא חולק למשתמשים שנתנו והלוו נכסים בפלטפורמה, ובעצם אפשר להם להשפיע על פרמטרים קריטיים: אילו נכסים הפלטפורמה תתמוך בהם, מה יהיו שיעורי הריבית, איך יחולקו תמריצים. Uniswap עקב אחריו עם UNI, Aave עם AAVE, ומאז כמעט כל פרוטוקול DeFi רציני כולל מרכיב של Governance Token.
אז מה בדיוק ניתן להצביע עליו? הרשימה מגוונת. שינויי עמלות בפרוטוקול, הוספה או הסרה של נכסים נתמכים, הקצאת כספים מקופת הפרוטוקול (Treasury), שדרוגי חוזים חכמים, ואפילו החלטות על שיתופי פעולה עם פרוטוקולים אחרים. בפועל, חלק מההחלטות הן טכניות מאוד וחלקן אסטרטגיות ברמה הגבוהה ביותר.
תהליך הצבעה בטוקני ממשל: מההצעה ועד הביצוע
התהליך מתחיל בפורום. רוב הפרוטוקולים מנהלים פורום דיון, לרוב על בסיס Discourse, שבו כל אחד יכול לפרסם הצעה. ההצעה עוברת שלב ראשוני של דיון קהילתי שנמשך בדרך כלל בין שבוע לשבועיים. אם יש מספיק תמיכה, היא מועברת להצבעה רשמית.
הצבעה רשמית מתבצעת באחת משתי דרכים. האפשרות הנפוצה יותר היא Snapshot - פלטפורמת הצבעה off-chain שבודקת כמה טוקנים מחזיק כל ארנק ברגע נתון, בלי לדרוש טרנזקציה על הבלוקצ׳יין ובלי עלויות Gas. האפשרות השנייה היא הצבעה on-chain, שדורשת טרנזקציה ועולה כסף, אבל התוצאה שלה נרשמת ישירות על הבלוקצ׳יין של Ethereum או הרשת הרלוונטית.
Snapshot הפכה לכלי ההצבעה הנפוץ ביותר בעולם ה-DeFi, והסיבה ברורה - אפס עלויות למצביע. הבעיה? תוצאות off-chain אינן מחייבות באופן טכני. בפרוטוקולים רבים, צוות הפיתוח צריך ליישם את ההחלטה באופן ידני, מה שמעלה שאלה לגבי האכיפה. ברוב המקרים הצוותים אכן מכבדים את תוצאות ההצבעה, אבל אין מנגנון אוטומטי שמאלץ אותם.
פרוטוקולים כמו Compound ו-MakerDAO משתמשים בהצבעה on-chain עם timelocks - תקופות המתנה שבהן ניתן לבטל החלטה אם מתגלה בעיה. המודל הזה יקר יותר אבל אמין יותר מבחינה טכנית.
Governance Token מול Utility Token - מה ההבדל
הבלבול בין שני סוגי הטוקנים נפוץ מאוד. Utility Token מעניק גישה לשירות - כמו ETH שמשלם עמלות גז, או BNB שמוזיל עמלות בבורסת Binance. Governance Token מעניק זכות הצבעה ותו לא, לפחות בתיאוריה. בפועל, הגבולות מטושטשים. UNI הוא גם טוקן ממשלי וגם סוג של נכס ספקולטיבי, ו-AAVE משמש גם להגנה על הפרוטוקול דרך Safety Module.
יותר ויותר טוקני ממשל משלבים פונקציות utility לצד ההצבעה - סטייקינג, הנחות בעמלות או חלק בהכנסות הפרוטוקול. המגמה הזו מטשטשת את הקטגוריה, ומשפיעה גם על הסיווג הרגולטורי - שאלה שעדיין פתוחה ברוב המדינות, כולל ישראל. מי שרוצה להבין את ההשלכות המיסויות כדאי שיקרא את המדריך שלנו למיסוי קריפטו בישראל.
בעיית הריכוזיות: מי באמת מצביע בפרוטוקולי קריפטו
האמת היא שהדמוקרטיה של טוקני ממשל היא לא בדיוק מה שרוב האנשים מדמיינים. ניתוח שפרסמה Chainalysis ביוני 2022 בחן עשרה DAO גדולים ומצא שפחות מ-1% מכלל המחזיקים החזיקו ב-90% מכוח ההצבעה. זה לא שגיאה. זה המודל.
כשהפרוטוקול מחלק טוקנים, חלק ניכר הולך לצוות המייסדים, למשקיעים מוקדמים ולקרנות הון סיכון שהשקיעו בפרויקט בשלבים מוקדמים. a16z, למשל, מחזיקה באחוז משמעותי מטוקני ה-UNI, מה שנותן לה כוח הצבעה עצום. זה לא שונה מהותית ממערכת שבה בעל מניות עיקרי שולט בחברה ציבורית, אלא שב-DeFi הרטוריקה מדברת על ביזור.
אחוז ההשתתפות הנמוך מחריף את הבעיה. בהצבעה טיפוסית רק חלק קטן מהמחזיקים טורח להצביע בכלל, וכשמעטים מצביעים, כל ארנק גדול שכן מגיע מכריע. רוב האנשים שמחזיקים טוקני ממשל פשוט לא מצביעים. הם קנו את הטוקן ככלי ספקולטיבי, לא כדי להשתתף בממשל.
יש ניסיונות לפתור את הבעיה. Delegation, שבו מחזיקים קטנים מאצילים את כוח ההצבעה שלהם לנציגים, הפך לנפוץ. ENS DAO ו-Gitcoin DAO הם דוגמאות בולטות. אבל גם delegation מרכז כוח - רק בידיים אחרות. Optimism ניסה גישה אחרת עם Citizen House - בית שני שמבוסס על אדם-אחד-קול-אחד, לא על כמות טוקנים. המודל מעניין אבל עדיין בשלבי בדיקה.
טוקני ממשל בולטים ואיך הם שונים זה מזה
לא כל טוקן ממשל נוצר שווה. UNI של Uniswap הוא אולי המוכר ביותר - הוא חולק ב-airdrop מפורסם בספטמבר 2020 לכל מי שהשתמש בפלטפורמה, ומאז הוא מגדיר הצבעות על פרמטרים כמו עמלות ליקוידיטי ושימוש בקופת ה-Treasury. MKR של MakerDAO הוא דוגמה לטוקן ממשל עם אחריות ממשית - מחזיקי MKR יכולים להצביע על שינויים בפרמטרי הסיכון של הפרוטוקול, ובמקרה של תת-ביטחון, ה-MKR שלהם מדולל.
AAVE, הטוקן הממשלי של פרוטוקול ההלוואות Aave, כולל מנגנון staking שבו מחזיקים יכולים לנעול את הטוקנים שלהם ב-Safety Module ולקבל תשואה, אבל לשאת בסיכון אם הפרוטוקול סובל מאירוע חדלות פירעון. זו גישה שמקשרת בין ממשל לאחריות כלכלית, ומי שמתעניין בסטייקינג ירצה להבין את ההבדל.
ARB של Arbitrum, שחולק ב-airdrop במרץ 2023, מנהל Treasury בשווי מיליארדי דולרים ומאפשר לקהילה לקבוע על מה יוצאים הכספים. COMP, הפרוטוקול הוותיק, עדיין פעיל אבל עם אחוזי השתתפות נמוכים יחסית, וגם בו כוח ההצבעה מרוכז בידי מספר קטן של כתובות ונציגים גדולים.
השורה התחתונה
טוקני ממשל הם אחד הניסויים המרתקים בעולם הקריפטו. הם מנסים ליצור מנגנון קבלת החלטות מבוזר לפרוטוקולים שמנהלים מיליארדי דולרים, ולפחות באופן תיאורטי הם נותנים לכל משתמש את הזכות להשפיע. אבל הנתונים מספרים סיפור יותר מורכב. ריכוזיות גבוהה, השתתפות נמוכה, ומודלים שעדיין מתפתחים.
מי שלומד את עולם ה-DeFi צריך להבין את המנגנון הזה לא רק מצד ההצבעה, אלא גם מצד הכלכלה. שווי טוקן ממשל מושפע מכמות ההצעות, מאחוז ההשתתפות, מה-Treasury של הפרוטוקול, ומהציפיות לגבי חלוקת הכנסות עתידית. הבנת Governance Tokens היא חלק בלתי נפרד מהבנת הכלכלה של פרוטוקולים מבוזרים.
בהקורס של Wise Academy אנחנו מלמדים לנתח פרויקטי קריפטו מכל הזוויות - כולל מבנה הממשל שלהם. לפני שנכנסים לעומק של כל פרוטוקול, כדאי להבין את העקרונות שתוארו כאן. המנגנון הזה ימשיך להתפתח, ומי שמבין אותו היום יהיה במקום טוב יותר מחר.
שאלות נפוצות
מה זה Governance Token בקריפטו?+
Governance Token הוא טוקן ממשל שמעניק למחזיק שלו זכות הצבעה על החלטות בפרוטוקול קריפטו מבוזר. ההחלטות יכולות לכלול שינויי עמלות, הקצאת תקציבים, עדכוני קוד ועוד. כל טוקן שווה בדרך כלל קול אחד, כך שמי שמחזיק יותר טוקנים מקבל השפעה גדולה יותר.
איך מצביעים עם טוקן ממשל?+
התהליך מתחיל בכתיבת הצעה בפורום הפרוטוקול, אחריה דיון קהילתי ולבסוף הצבעה דרך Snapshot או on-chain. המחזיקים מחברים את הארנק שלהם ובוחרים בעד או נגד. ברוב הפרוטוקולים ההצבעה לא עולה Gas כי היא מתבצעת off-chain.
מה ההבדל בין Governance Token לבין Utility Token?+
Utility Token מעניק גישה לשירות או פונקציה בתוך הפלטפורמה, למשל תשלום עמלות. Governance Token מעניק זכות הצבעה על שינויים בפרוטוקול עצמו. יש טוקנים שמשלבים את שני התפקידים, כמו UNI של Uniswap.
האם הצבעה בטוקני ממשל עולה כסף?+
ברוב המקרים הצבעה באמצעות Snapshot לא עולה Gas כלל כי היא off-chain. הצבעה on-chain דורשת טרנזקציה ולכן כרוכה בעלות Gas. על Ethereum זה יכול לעלות כמה דולרים, ועל רשתות Layer 2 העלות זניחה.
האם טוקני ממשל חוקיים בישראל?+
אין איסור מפורש בישראל על החזקת טוקני ממשל. רשות ניירות ערך עשויה לסווג טוקנים מסוימים כניירות ערך בהתאם למאפיינים שלהם. מבחינת מיסוי, רשות המסים רואה במטבעות דיגיטליים נכס ולכן רווחי הון ממכירתם חייבים במס.
מי באמת שולט בפרוטוקולי DeFi דרך טוקני ממשל?+
למרות הרטוריקה על ביזור, ניתוח של Chainalysis מ-2022 שבחן עשרה DAO גדולים מצא שפחות מ-1% מהמחזיקים החזיקו ב-90% מכוח ההצבעה. קרנות הון סיכון, צוותי מייסדים ו-whales הם בעלי ההשפעה הדומיננטיים. אחוז ההשתתפות הנמוך מגביר את הכוח של מחזיקים גדולים.
רוצה ללמוד לסחור?
הכשרה קבוצתית - מתפרנסים ממסחר
12 מפגשים פרונטליים בשוק ההון וקריפטו. +7,000 בוגרים.
לפרטים על ההכשרה